סעיף 62א(א1) לפקודה – תמונת רקע
סעיף 62א(א) הישן עסק בחברות אשר לעמדת רשות המיסים, התאגדותן כחברה מהווה ניצול לא לגיטימי של מנגנון המיסוי הדו-שלבי. זאת במקרים בהם יחיד למעשה נותן שירותים במתכונת הדומה לשכיר, אולם נהנה ממנגנון מיסוי שונה ומיטיב בהשוואה לשכירים כמוהו אשר אינם פועלים באמצעות חברה. כדי למנוע יתרון מס זה, חוקק סעיף 62א(א) הישן אשר מחיל מנגנון של ייחוס ההכנסות מחברת המעטים לבעל השליטה בחברה.
לעומתו, סעיף 62א(א1) מהווה הרחבת יריעה משמעותית, ועשוי ללכוד בתוכו חברות בעלות מנגנון עסקי ממשי, בהיקפי פעילות משמעותיים אשר לכל הדעות קיימת הצדקה כלכלית לפעילותן כחברה. הסעיף קובע תנאי סף בסיסיים אשר נתח נכבד מהחברות הבינוניות במשק צפוי לעמוד בהן, ומשנה מקצה לקצה את מנגנון המיסוי שיחול עליהן, לרעת בעלי השליטה.
דוג' שכיחה – להמחשת האבסורד:
חברת דוד בע"מ הינה חברה פרטית בבעלות מר דוד מסשולי. החברה עוסקת ביבוא ומכירה של מוצרי חשמל, לטובת פעילותה מעסיקה החברה כ-30 עובדים. במהלך השנים צברה החברה מוניטין רב בתחום הפעילות. בשנים האחרונות מחזור החברה עמד על כ-25 מיליון ₪ והרווח הנקי של החברה עמד על כ-12.5 מיליון ₪ לשנה.
מה שיעור המס שיחול על ההכנסה החייבת של החברה?
עד לתיקון סעיף 62א(א1) חיינו במצב אופטימלי, בו החברה הייתה משלמת מס חברות בשיעור של 23% על ההכנסה החייבת שלה, בדוגמא שלנו 2,875 אלפי ₪, ואת יתרת הרווח לאחר מס הייתה משקיעה בפעילותה או בפעילויות אחרות כגון נדל"ן וכו'.
במועד חלוקת הרווחים, בעל המניות היה משלם מס נוסף בגין הדיבידנד שחולק לו בשיעור של 30% (+ מס יסף , ככל וחל)
לאחר התיקון, חלק מהכנסת החברה עשוי להיות מיוחס לבעל השליטה באופן שוטף, ולהתחייב בשיעור מס שולי (בחלק גדול מהמקרים 47% + מס יסף), הגם שההכנסה לא עברה בפועל לידי בעל השליטה!
תנאי סף לכניסה לתחולת הסעיף:
התיקון קובע כי חברה אשר עומדת בתנאים הבאים במצטבר[1] יחולו עליה הוראות הסעיף:
- חברת מעטים
- יתרת הרווחים הנצברים של החברה לתום השנה הקודמת עולה על 750 אלפי ₪
- הכנסת החברה מפעילות עתירת יגיעה אישית אינה עולה על 30 מיליון ₪.
- שיעור הרווחיות של החברה מהכנסה מפעילות עתירת יגיעה אישית, כהגדרת מונח זה בסעיף, עולה על 25%
ככל ועומדים בכל תנאי הסעיף שלעיל, חלק ההכנסה החייבת של החברה, העולה על 25% מהמחזור יתחייב במס בידי בעל המניות הפעיל כהגדרתו בסעיף בשיעור מס שולי, אשר עשוי להגיע ל-50% מס.
[1] התנאים הובאו בקצרה, להרחבה בנוגע לתנאים
בנתוני הדוג' – בדיקת עמידה בתנאי הסף וחישוב המס
החברה הינה חברת מעטים, אשר מחזור ההכנסות שלה אינו עולה על 30 מיליון ₪, ושיעור הרווחיות עולה על 25%. בהינתן שיתרת העודפים ליום 31.12.2024 עולה על 750 אלפי ₪, החברה עומדת בתנאי הסעיף, ותיוחס הכנסה לבעל השליטה, כדלהלן (באלפי ₪)
הכנסה חייבת לשנת 2025 12,500
הכנסה חייבת ברמת החברה 6,250 (25% ממחזור ההכנסות של החברה)
מס חברות 1437.5
הכנסה המיוחסת לבעל השליטה 6,250
מס שולי ברמת היחיד 3,125
סך המס שישולם בשנה השוטפת – 4,562.5, בהשוואה ל-2,875 בעולם המוכר של מיסוי דו-שלבי.
התמונה המוצגת לעיל משקפת שינוי משמעותי ועמוק בשיטת המיסוי שתיושם החל מיום 1.1.2025, על נתח משמעותי מהחברות הקטנות-בינוניות במשק.
אמנם, לא מדובר בהעלאת מס, אלא בהקדמת מועד תשלום המס, אולם גם הקדמת מיסים זו מייצרת השלכות משמעותיות על החברות אשר יכנסו לתחולת הסעיף:
ראשית – בהיבט התזרימי. חברות יידרשו להקצאת תזרים משמעותי לתשלומי מיסים, ללא יכולת דחייה.
כמו כן, יתרת העודפים הפנויים לשם השקעה בהרחבת פעילות החברה – תקטן משמעותית.
נראה כי תיקון החקיקה, אמנם עשוי להגדיל את הכנסות המדינה ממיסים בטווח המיידי, אולם בטווח הארוך, עשוי לפגוע בצמיחת המשק הישראלי.
לשימושכם, סיכום מורחב להעמקה בפרטי החוק ויישומו.
נדגיש כי תיקון החקיקה הינו לגבי הכנסות שיופקו מיום 1.1.2025 ואילך.
