מאת: ד"ר רענן קופ רו"ח (משפטן)
1. נושא הטיפים ומסעדות ובתי קפה (להלן: "מסעדות") הינו נושא סבוך ומורכב אשר קיבל ברבות השנים תפניות חדות בשל פסקי דין שונים הנוגעים הן לדיני המס, הן לביטוח לאומי והן ליחסי עבודה וחבויות מעבידים. עם השנים נמצאו פתרונות שונים המהלכים בין הטיפות השונות בתוך המגבלות הניצבות בפני המסעדה – מצד שלטונות המס השונים ומצד חוקי העבודה. להלן קביעות משמעותיות כפי שהוגדרו בפסקי הדין השונים המתייחסים לסוגיית הטיפים:
- יחסי עובד מעביד ושכר מינימום- בפס"ד ד.ג.מ.ב. אילת מסעדות נגד ענבל מלכה – קבע ביה"ד הארצי לעבודה ששכר שהגיע מהסועד ישירות למלצר אינו פותר את המעביד במשכורת במסגרת יחסי עובד ומעביד ואינו פותר את החבות בשכר מינימום לעובד.
- הבחנה לצורך הכנסות המסעדה בין טיפ וולנטרי ולא וולנטרי- בפס"ד "ליברמן" הבחין ביהמ"ש העליון בין טיפ שהוא וולנטרי לטיפ שהסועד מחויב בו. כאשר הסועד מחויב בדמי שירות בתוך החשבון וכאשר מצוין בחשבון "לא כולל שירות" – מהווים אלו "דרישת חובה" מצד העסק ולפיכך אינו וולנטרי. לפיכך כאשר הסועד מחוייב בדמי שירות הרי שיש לרשום הכנסות אלו בקופה. אם דמי השירות אינם וולונטריים – הרי שיש לציין אותם ביומן השירות – עד כמה שהעסק יודע כמה קיבל המלצר.
- החבות בדמי ביטוח לאומי והזכות לגימלה מהמוסד לביטוח לאומי- בפס"ד אסתר כהן נגד המוסד לביטוח לאומי – מדובר באלמנת עוזי כהן שהיה מלצר שהרוויח מטיפים כ- 10,000 ש"ח לחודש אך רשמית בתלוש הרוויח כ 2,600 ₪ -כאשר הוא טבע בניסיונו להציל טובעים אחרים בים – תבעה אסתר כהן את המוסד לביטוח לאומי לגמלה בסך 10,000 ש"ח. ביהמ"ש העליון פסק שיחסי עובד ומעביד חלים על השכר בתלוש אך נכון היה שהמלצר יהיה עצמאי על ההכנסות שמעבר, בגין הטיפים ועם זאת, אף שלא נרשם כעצמאי – זיכה את האלמנה בגימלה בגין כל הסכום.
- הטיפים שמקבלים המלצרים יכולים להוות חבות המעביד לעניין שכר מינימום- בפס"ד בבי"ד האזורי לעבודה, שניתן לאחרונה בעניין ארבעה מלצרים נגד קפה איינשטיין ברמת אביב – קבעה השופטת שהמלצרים שקיבלו את שכרם במזומן כטיפים אינם יכולים לתבוע את שכר המינימום וכי הדבר מהווה ניצול ציני של חוקי העבודה. פס"ד זה אינו מחייב מאחר והוא מביה"ד האזורי לעבודה.
2. לאור האמור לעיל התפתחו שיטות שונות של ניהול מדיניות הטיפים בעסק. בעסק שרוצה להפריד בין ההכנסות לבין הטיפים יש לוודא, לפני הכל, את התקיימות העניינים הבאים:
- בחשבון לא מוסיפים את דמי השירות ולא מצוין על החשבון "לא כולל שירות" .
- הטיפים מועברים לקופת טיפים של המלצרים – קופה שאינה בשליטת העסק (עדיף רחוק מהקופה ואפילו בכספת אליה ניתן לשלשל את הטיפים וניתן לפתוח עם מפתח שבידי המלצרים).
- טיפ שיכלל בתשלום באמצעות כרטיס אשראי – יש לרשום בקופת העסק עם התקבול בגין הסעודה כולה.
3. שיטות ניהול טיפים שיכולות לבוא בחשבון:
- שיטה א'- רישום כל הטיפים בקופה הרושמת בעת קבלתו וחלוקת הסכום בניכוי המע"מ, בעלות שכר למלצרים. אם הסכום אינו מכסה את שכר המינימום למלצרים, יוסיף העסק למלצרים את ההשלמה עד למינימום וכן התוספות הסוציאליות (נסיעות, פנסיה, חופשה, הבראה וכיוצ"ב).
- שיטה ב'- הטיפים יהיו וולונטריים, המלצרים אוספים את הטיפים לקופה שלהם. בסוף כל משמרת משלם המלצר מתוך הטיפים שלו, לקופת העסק, סך השווה לכ – 30 ₪ לשעה (מוכפל במספר השעות במשמרת). סכום זה יכסה את המע"מ ואת עלויות המעביד שיאפשר למלצר לקבל תלוש הכולל שכר מינימום, פנסיה, נסיעות וכד'.
- שיטה ג'- העובדים ייקחו את הטיפים אליהם והעסק ירשום בתלוש השכר את "שווי משכורת" הכוללת – שכר מינימום לשעה מוכפל במספר השעות החודשיות תוך הצהרה של המלצר שהוא הגיע בסה"כ הטיפים לשכר מינימום לפחות. על סה"כ הברוטו הכולל יש לשלם מע"מ עסקאות. בשיטה זו יכול המעביד – ע"מ לממן את העלויות הנלוות (בטוח לאומי, פנסיה וכיוצ"ב) – לגבות מהעובד כ- 15 ₪ למשמרת אותם יקיש בקופה וזה ישמש כמקור למימון העסקתם.
4. סיכום
הסקירה הנ"ל והשיטות שיכולות לבוא בחשבון הינם כלליים ונכונים למצב הפסיקה והחקיקה להיום. העניין דינמי וכמו"כ – שלטונות המס השונים ובתי הדין לעבודה טרם התייחסו פרטנית לאף אחת מן השיטות הנ"ל ולפיכך, למרות יישום השיטות הנ"ל וכן קיום ההתניות המהותיות המפורטות לעיל – לא ניתן לאמר בוודאות שפעולה לפי ההתניות הנ"ל ואימוץ השיטות דלעיל יהוו "תעודת ביטוח" בעת ביקורת ע"י שלטונות המס או תביעה מצד עובד בביה"ד לעבודה.
אין לראות בנייר זה המלצה לפעולה ללא הכוונה בע"פ לאור המכתב.
בכבוד רב,
