מאת: רו"ח תהילה פאר
לסוגיית חישוב מס נפרד או מאוחד לבני זוג העובדים במקום עבודה אחד אשר בבעלותם יש רקע נרחב בחוקי המיסוי בבית המשפט. שכן לאופן חישוב המס יש השלכות כלכליות רבות.
נקדים ונאמר שכידוע בסוף שנת מס, עורך מס הכנסה חישוב חבות מס לכל נישום בגין הכנסותיו בשנה הנדונה. בחישוב זה נלקחים בחשבון פרמטרים רבים ביניהם מדרגות המס (ככל שההכנסה גדלה כך גובה המס יגדל), נקודות זיכוי וניכויים נוספים.
תיקון מס' 199
ביום 30 בדצמבר 2013 אישרה מליאת הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק לתיקון הפקודה (להלן: "הצעת החוק").
הצעת החוק קובעת שלושה תיקונים עיקריים:
1. שינוי עקרון אי התלות שבסעיף 66(ד) לפקודה בכך שניתן לבקש חישוב מס נפרד גם במצב שההכנסה של בן הזוג השני תלויה בהכנסתו של בן הזוג הראשון, בהתקיים 3 תנאים מצטברים:
א. עבודתו של אחד משני בני הזוג "נדרשת" לייצור ההכנסה בעסק, כלומר, אין חובה שהמשרה של בן הזוג השני תהיה בגדר "נחוצה" לעסק אלא בגדר "נדרשת".
ב. כל אחד מבני הזוג מקבל הכנסה התואמת את תרומתו לייצור ההכנסה מהעסק המשותף ועומדת ביחד ישיר לתרומתו לייצור ההכנסה.
ג. אם ההכנסה מופקת בבית המגורים של בני הזוג – בית המגורים משמש דרך קבע את מקור ההכנסה המשותף ומרבית פעילות מקור ההכנסה האמור נעשית בבית המגורים.
2. ביטול סעיף 66(ה) לפקודה שאיפשר חישוב נפרד רק בהתקיים התנאים דלעיל ועד לתקרה של 48,960 ש"ח.
3. נקבעה סנקציה כלפי בני זוג שביקשו חישוב נפרד ונמצא שאינם זכאים לחישוב כזה – קנס בשיעור 30% מהגירעון שייווצר כתוצאה מהדיווח.
הצעת החוק תחול רק על הכנסות שהופקדו מיום 1/1/2014 ואילך. משמעות הדבר היא שלא ניתן לבטל רטרואקטיבית שומות מס לבני זוג שנקבע להם חישוב מס מאוחד, אך הריביות, הקנסות וההצמדות שנצברו על חשבון חובות העבר יבוטלו.
ההוראות שחלו טרם התיקון:
באופן כללי, על פי פקודת מס הכנסה (סעיף 65), שני בני זוג שעובדים במקום עבודה אחד אשר בבעלותם או בבעלות אחד מבני הזוג, ייכפה עליהם חישוב מס מאוחד, כלומר, יראו את הכנסתם כהכנסה אחת שתתייחס רק לאחד מהם, מה שבאופן ישיר יוביל לחבות מס גבוהה יותר (שכן מדרגות המס יגדלו).
המוציא מן הכלל הנ"ל הינו סעיף 66(א) לפקודה שנותן את האפשרות לחישוב מס נפרד על הכנסה מיגיעה אישית, משלח יד או עבודה (כהגדרתם בסעיף 1 לפקודה).
אך לא די בכך, בא סעיף 66(ד) ומסייג את האמור בכך שרק אם הכנסת בן הזוג האחד באה ממקור הכנסה שהוא בלתי תלוי במקור ההכנסה של בן הזוג השני, יתאפשר חישוב מס נפרד. מכאן שבני זוג שעובדים במקום עבודה אחד יידרשו להתמסות באופן מאוחד בכל מקרה.
כצפוי, העניין הוביל לבעיה גדולה לנישומים רבים כיוון שחישוב מאוחד הגדיל את חבות המס בצורה משמעותית לעומת חבות המס שהייתה מחושבת בחישוב נפרד.
העניין הגיע לבית המשפט ונדון לראשונה בשנת 2003 בפס"ד קלס, בו נקבע כי למרות האמור בסעיף 66(ד) בפקודת מס הכנסה בני זוג יהיו זכאים לחישוב נפרד על הכנסותיהם על אף ששניהם עובדים ומקבלים שכר מאותו מקור פרנסה במידה והם יוכיחו כי:
1. השכר אותו מקבל בן הזוג השני אינה תלויה בשכרו של בן הזוג הראשון.
2. השכר אינו משתנה אך ורק מטעמי מיסוי.
3. משרתו של בן הזוג השני נחוצה לעסק.
בתחילת שנת 2012 פורסם פס"ד נוסף שעסק בסוגיה זו – פס"ד מלכיאלי. בית המשפט התמקד בשאלה אם דרישת אי התלות בין מקורות ההכנסה של בני הזוג אשר קבועה בסעיף 66(ד) היא חזקה חלוטה או שמא תקום לבני הזוג זכאות לשומה נפרדת אם הוכיחו כי על אף קיומה של תלות בין מקורות הכנסותיהם, בפועל גובה שכרם אינו נובע מתכנון מס וההכנסה עצמה אינה מושפעת האחד מהשני. בפס"ד נקבע כי האמור בסעיף 66(ד) הינו חזקה חלוטה, ואין אפשרות לבקש שומה נפרדת בשום מקרה כאמור.
על קביעה זו הוגש ערעור שדן בסוגיה ביוני 2012, בעתירה נטען ע"י העותרים בין היתר כי יש לפרש את המונח "אי תלות" כאי תלות בין ההכנסות עצמן ולא בין מקורות ההכנסה. אחרת ההלכה שנקבעה בסעיף פוגעת במישורים רבים שכן שומת מס נפרדת ומאוחדת יש בה פער שיכול להיות עצום מידי שנה, וכפועל יוצא מכך נפגעות זכויות יסוד רבות בדרך של אוטונומיה, שוויון וכדומה. בפועל, נדחתה העתירה בטענה שאין חידוש של ממש באפשרות לפרש את הסעיף אותו קבע המחוקק, כך שעל מנת לשנות את ההגדרות בסעיף ואת הסוגיה כולה, יש להציב זאת לפתחו ולהחלטתו של המחוקק.
עד לאחרונה (דצמבר 2013) היה פתרון חלקי בלבד אשר צויין בסעיף 66(ה) לפקודה, שקבע כי בהתקיים שלושת התנאים להלן, ניתן לדרוש חישוב נפרד, על אף ששני בני הזוג עובדים באותו מקום עבודה:
1. כל אחד מבני הזוג עובד במקום העיסוק לפחות 36 שעות שבועיות במשך עשרה חודשים לפחות בשנת המס.
2. לבן הזוג אין הכנסה אחרת מעסק או הכנסה ממשכורת.
3. יש להודיע לפקיד שומה לפחות חודש לפני תחילת התקופה- 30 בנובמבר של השנה לפני השנה המבוקשת.
במידה ועומדים בשלושת התנאים הללו, ניתן לדרוש חישוב נפרד על הכנסה של עד 48,960 ש"ח, ולגבי ההפרש ייחשב חישוב מס מאוחד.
המצב המתואר בתקופה שלפני התיקון השתנה בחקיקה, כאמור, החל משנת 2014 והסדרי המס הנובעים מן התקופה שלפני יום 31 בדצמבר 2013 יכללו את הפרש המס הנומינלי בלבד ללא מרכיב הריבית וההצמדה.