מאת: רו"ח אריה שכטר ורו"ח אבישג אלון-ביטון
הקדמה
בשנת התשנ"ב – 1992 חוקקה הכנסת את חוק חובת המכרזים (להלן – "החוק") אשר נכנס לתוקפו ביום כ"ה באייר התשנ"ג (16 במאי 1993).
היעדים העיקריים של חוק זה הינם:
- השגת חסכון כספי למדינה (הגברת תחרות מובילה למחירים נמוכים יותר).
- הזדמנות שווה לכל המציעים הפוטנציאלים בתחום שבו עוסק המכרז.
- אפשרות פיקוח על תהליכי הרכש.
כב' השופטת, הגברת עדנה ארבל קבעה בפסק דין שניתן בבית המשפט העליון, כי[1] "חובת המכרז הקבועה בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים הינה כוללנית למדי, וכוללת כל חוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים, למעט פטורים מסוימים שניתנו בחוק או בתקנות. מטרות המכרז הן בעיקרן שתיים: האחת, הגשמת המטרה הציבורית של שמירה על עיקרון השוויון וטוהר המידות על-ידי מתן הזדמנות שווה לכל המציעים. השניה, השגת יעילות וחיסכון בהתקשרויות הכרוכות בשימוש בכספי הציבור על- ידי השגת מירב היתרונות למזמין באמצעות מנגנון התחרות"
תמצית החוק:
על פי סעיף 2 לחוק, הוראות החוק חלות על המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה.
- העיקרון המרכזי של החוק מוצג בסעיף 2 (א): "המדינה, כל תאגיד ממשלתי, תאגיד מקומי, מועצה דתית וקופת חולים לא יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה בטובין או במקרקעין, או לביצוע עבודה, או לרכישת שירותים אלא ע"פ מכרז פומבי הנותן לכל אדם הזדמנות שווה להשתתף בו".
- סעיף 2 (ב): "לא יפלה עורך המכרז בין מציעים מחמת מוגבלות, מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הורות, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, השקפה או חברות במפלגה".
- סעיף 2א (א) "עורך המכרז לא יקבע תנאי להשתתפות של מציע במכרז אלא אם כן התנאי מתחייב מאופיו או מהותו של המכרז".
להלן מספר העדפות המופיעות בחוק:
- סעיף 2ב (ב) עידוד נשים בעסקים:[2] "פורסם מכרז לפי הוראות חוק זה, ולאחר שקלול התוצאות, קבלו שתי הצעות או יותר תוצאה משוקללת זהה שהיא התוצאה הגבוהה ביותר, ואחת מן ההצעות היא של עסק בשליטת אישה, תבחר ההצעה האמורה כזוכה במכרז, ובלבד שצורף לה בעת הגשתה, אישור ותצהיר[3].
העדפות לפי סעיף 3(א)
העדפות בחוק זה מבוססות על כך שיש לעודד את התעשייה המקומית. העדפה של תוצרת הארץ היא כלי כלכלי רב עוצמה שיש בו לקדם את התעשייה המקומית ואת המשק בכללותו.
החוק קובע עקרונות והנחיות כלליות, בעוד פרטי היישום הפרקטיים של החוק מופיעים בתקנות שהותקנו מכוחו (להלן- "התקנות") בשנת 1993.
תקנות לחוק
ביום 13 בינואר 2009 הותקנו תקנות חובת המכרזים (תיקון), התשס"ט-2009, אשר נכנסו לתוקף ביום 1 ביוני 2009 (למעט הוראות ספציפיות שלהן נקבע מועד תחולה שונה). תקנות אלו כוללות תיקון רחב היקף של תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן: "התקנות החדשות").
בעבר, בכל מקרה של התקשרות בה הייתה סטייה מהנורמה הכללית של חובת מכרז, היה צורך באישור של וועדת הפטור המרכזית במשרד האוצר, או לחילופין באישור החשב הכללי (לפי העניין).
בפועל, נוצרה הפרדה בין הסמכות הנתונה לוועדת הפטור המרכזית ולחשב הכללי לבין הביצוע שהיה באחריות המשרדים, ונוצר עומס בירוקראטי שגרם לפגיעה ביכולת התפקוד והביצוע של המשרדים.
להלן יפורטו ההבדלים העיקריים בין התקנות החדשות לישנות:
א. בתקנה 1א לתקנות החדשות נקבעה הוראה עקרונית ולפיה גוף ציבורי (להלן-"הגוף") יערוך מכרז, באופן שקוף, הוגן ושוויוני המבטיח את רוב היתרונות לגוף. הגוף יעדיף לפרסם מכרז פומבי גם במידה והוא פטור לפי התקנות החדשות.
ב. כמו"כ נקבע כי גוף הרשאי לערוך מכרז פומבי מוגבל[4] ומכרז סגור[5], רק לאחר בחינת האפשרות לערוך מכרז פומבי רגיל, וככל שמוצדק וסביר בנסיבות העניין לבצע התקשרות שלא בדרך של מכרז פומבי רגיל יתרה מזאת, נקבע כי גוף שהחליט ורשאי על פי התקנות (סעיף 3 בפרק ב') לבצע
התקשרות שלא באמצעות מכרז (למעט התקשרות לפי תקנה 3(1)) יפרסם החלטה מנומקת באתר האינטרנט שלו בתוך חמישה ימים ממועד קבלת ההחלטה.
1. סעיף 3 לתקנות בפרק ב' קובע:
- מספר פטורים ממכרז.
- הוגבלו חלק מהפטורים.
- מספר פטורים בוטלו.
- נקבעו פטורים חדשים.
- עודכנו סכומי התקשרויות הפטורים ממכרז.
2. סעיף 7 לתקנות החדשות[6] מוסיף מקרים בהם ניתן לנהל משא ומתן, (להלן- "המו"מ") כגון התקשרות לרכישת טובין בעלי תכונות מיוחדות ואפיונים בלתי נפוצים, לרבות ציוד רפואי, תרופות, נסיובים או תרכיבים.
3. צומצמו המקרים בהם ניתן לנהל מו"מ ונקבעו הכללים לעריכת המו"מ: ראשית ועדת המכרזים (להלן-"הוועדה") תקבע את רשימת המציעים הסופית, לאחר מכן הוועדה תנהל מו"מ עם כל המציעים בנוכחות היועץ המשפטי (שהוא חבר הוועדה או נציגו) תוך מתן הזדמנות שווה לכולם, רישום פרוטוקול שישקף את המו"מ.
4. נוספו תקנות המעניקות סמכויות לחשב הכללי לקבוע במסגרת תקנון כספים ומשק הוראות והסדרים בענייני מכרזים. הסמכויות הן כדלהלן:
- לדרוש ולקבל דיווחים מוועדות המכרזים ומוועדות הפטור.
- לדרוש הסברים והבהרות.
- לחייב את ועדת המכרזים לקבל החלטות במענה לשאלות שהופנו אליה.
5. סעיף 42א (ב) קובע כי "המנהל הכללי של גוף ציבורי יקבע בשים לב להוראות תקנון כספים ומשק, הוראות לענין שמירת זכויות עובדים והבטחת קיום דיני עבודה בידי משתתפים במכרז, זוכים בו או בידי מתקשרים עם הגוף הציבורי, לרבות התחומים או הענפים שלגביהם יחולו הוראות לענין הבטחת קיום דיני עבודה ובלבד שלא ייגרע מן ההוראות שנקבעו לעניין זה בהוראות תקנון כספים ומשק ובהתאמה לגוף הציבורי".
6. כאמור סעיף 42א(ב) קובע כי על גופים ציבוריים לעמוד לכל הפחות בהוראות תקנות כספים ומשק (להלן- תכ"מ") הרלוונטיות.
הוראת תכ"ם 7.11.3 "הגנה על זכויות עובדים המועסקים על ידי קבלני שירותים בתחומי השמירה האבטחה והניקיון". קובעת בסעיף 4.4 כדלקמן:
"משרדי הממשלה יערכו לפחות אחת לשנה, באמצעות חשבות המשרד, ביקורת מקיפה על התקשרויותיהם עם קבלני שירותים. מטרת הביקורת היא בדיקת עמידתו של הקבלן בחוקי העבודה, בצווי ההרחבה ובהסכמים הקיבוציים הרלוונטיים לענף, וכן בהסכם ההתקשרות".
הערות:
- עע"ם 8300/07, בטיחות אנוש-החברה לחקירת תאונות ומניעתן נגד התאגיד המנהל של המאגר לביטוח חובה ("הפול") בע"מ.
- התיקון התקבל בשנת תשס"ג
- אישור- אישור של רו"ח כי בעסק מסוים אישה מחזיקה בשליטה וכי לא התקיים אף אחד מאלה:
א) אם מכהן בעסק נושא משרה שאינו אישה-או אינו קרוב של המחזיקה בשליטה.
ב) אם שליש מהדירקטורים אינם נשים-אין הם קרובים של המחזיקה בשליטה.
תצהיר – תצהיר של מחזיקה בשליטה שהעסק הוא בשליטת אישה. - מכרז פומבי מוגבל-מכרז ממוכן מהיר או מכרז פומבי שמנוהל בו משא ומתן עם מציעים במכרז.
- מכרז סגור-מכרז שבו הפנייה לקבלת הצעות מופנית לספקים מסוימים בלבד, לפי תקנה 4.
- ניהול משא ומתן עם מציעים במכרז.
כותבי המאמר:
רו"ח אריה שכטר. מנהל מחלקת ביקורת פנימית. תחומי התמחות: ביקורת פנימית בחשבויות משרדי ממשלה, ביקורת חקירתית בגופים פרטיים ובמשרדי ממשלה, ביקורת זכויות עובדים לגופים גדולים.
רו"ח אבישג אלון-ביטון, תחומי התמחות: ביקורת פנימית, ביקורת חקירתית, ביקורת חיצונית.
