מס הכנסה שלילי

מאת: רו"ח ליאור אבידן

רקע:

מס הכנסה שלילי הוא למעשה מענק הניתן לאנשים עובדים ובעלי משכורת נמוכה. בישראל מונהג מס הכנסה שלילי בתוקף חוק "הגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים". החוק נחקק בדצמבר 2007, כאשר הרקע לחקיקתו היה הרפורמה הכלכלית בשנת 2003 שפגעה בשכבות החלשות בישראל (לדוגמא ביטול קצבאות הילדים) כאשר הגזרות הכלכליות נועדו לעודד את האוכלוסיות החלשות לצאת לשוק העבודה. למרות שהרפורמה הצליחה להגדיל את מעגל העבודה בישראל היו לה תופעות לוואי שליליות של הגדלת הפערים החברתיים.

באותה תקופה לממשלה היו מספר דרכים להתמודד עם בעיה זו:

  1. הגדלת שכר המינימום- דבר שעשוי היה להקשות על מעסיקים פרטיים ובכך להקטין את שיעור התעסוקה.
  2. הגדלת שכר מינימום כולל מתן מענק למעסיקים- דבר שהיה עשוי להשאיר את המענק אצל המעסיק והעובד לא היה נהנה ממנו.
  3. מתן קצבאות לאוכלוסיות חלשות- דבר שהיה מחזיר את המצב לכפי שהיה לפני ביצוע הרפורמה.
  4. מס הכנסה שלילי- על פניו נראה היה כפיתרון הנכון ביותר. מצד אחד לא מדובר בקצבה שניתנת לאדם שלא עובד, ובכך אין פגיעה בתוצאות החיוביות של הרפורמה הכלכלית, ומצד שני מדובר ב"מענק" הניתן ישירות לאוכלוסיות החלשות בהתאם לקריטריונים שנקבעו בחוק.

החוק קיבל תאוצה מכך שגורמים שונים ניסו לכפות על הממשלה להגדיל את שכר המינימום זירוז נוסף היה גידול באינפלציה של 3.4% במהלך שנת 2007.

בתאריך ה-19 במרץ 2007 הוגשה הצעת החוק. בדברי ההסבר לחוק נאמר: "כחלק ממדיניות הממשלה לשיפור רווחתם של משפחות עובדות ברמות שכר נמוכות, החליטה הממשלה על כמה צעדים לצמצום העוני בקרב משפחות עובדות…..כיום אין אפשרות של הממשלה להטיב עם עובדים בעלי שכר נמוך הנמצאים מתחת לסף ההכנסה המחייבת בתשלום במס הכנסה….מס הכנסה שלילי יאפשר מתן הטבה באופן ממוקד לאוכלוסיה בעלת פוטנציאל גבוה לעוני, העובדת לפרנסתה מבלי שתיאלץ, להסתמך על גמלאות".

מטרת מאמר זה היא לבחון איך מיושם מס הכנסה שלילי בישראל, השוואה למקומות אחרים בעולם, לבחון את השפעתו בפרספקטיבה של 3 שנים לערך מאז שנחקק בייחוד לאור הרחבתו של החוק על כלל האוכלוסייה בשנת 2011 (כאשר המס עצמו יינתן בשנת 2012).

יישום המס השלילי בישראל

הזכאות למס הכנסה שלילי היא על פי התנאים הבאים:

1. בשנת 2008 (בגין שנת 2007)-

1.1. שכיר תושב "איזור שילוב".

1.2. מעל גיל 23, ובעל ילד אחד או שניים, או, מעל גיל 55 קיימת זכאות למענק א'

1.3. מעל גיל 23 ובעל שלושה ילדים ומעלה קיימת זכאות למענק ב'.

2. בשנת 2009 (בגין שנת 2008)-

2.1. שכיר או עצמאי תושבי איזור שילוב

2.2. מעל גיל 23, ובעל ילד אחד או שניים, או, מעל גיל 55 קיימת זכאות למענק א'

2.3. מעל גיל 23 ובעל שלושה ילדים ומעלה קיימת זכאות למענק ב'.

3. בשנים 2010-2011 (בגין שנים 2009-2010)-

3.1. שכיר או עצמאי תושבי איזור שילוב.

3.2. מעל גיל 23, ובעל ילד אחד או שניים, או, מעל גיל 55 קיימת זכאות למענק א'.

3.3. מעל גיל 23 ובעל שלושה ילדים ומעלה קיימת זכאות למענק ב'.

3.4. אימהות או ראש משפחה חד הורית לילד עד גיל שנתיים שאינם תושבי איזור שילוב קיימת זכאות למענק א'.

תנאים כלליים נוספים:

המעסיק (או בעל השליטה בחבר בני האדם ששילמו את שכרו) אינו קרוב משפחה של מקבל המענק.
החישוב לגבי עצמאים יהיה ההשתכרות לאחר הניכויים ולפני קיזוז הפסדים ופטורים
במהלך השנה בגינה מבוקש מס שלילי לא היה בבעלות הנישום/בבעלות בן-זוג/בבעלות ילד התלוי בנישום כלכלית זכות במקרקעין העולה על 50% מעבר לדירת מגורים יחידה.
לגבי מענק א' ההשתכרות במשך השנה גבוהה מ-1,860 ונמוכה מ-5,540.
לגבי מענק ב' ההשתכרות במשך השנה גבוהה מ-1,860 ונמוכה מ- 6,067.

לסיכום:

החוק בישראל נועד לעודד אנשים לצאת ולעבוד על ידי כך שניתן לאוכלוסיה שעשויה להעדיף שלא לעבוד (כגון מעל גיל 55, אימהות וראש משפחה חד הורית לילדים מתחת לגיל שנתיים), ובנוסף מדובר באוכלוסיה שמרוויחה מתחת לממוצע וללא ביטחון כלכלי (גובה הכנסות נמוך, ללא בעלות על נדל"ן מעבר לדירת מגורים).

כמו כן המחוקק חושש ל"הערמה" מצד מגישי בקשות ולכן סייגו מתכולת החוק השתכרות מקרוב משפחה וכן סף תחתון להשתכרות (1,860 ₪).

מנגנון המענק גם הוא נועד לעודד היקף עבודה גבוהה יותר בכך שבטווח התחתון של המענק, ככל שתרוויח יותר (תעבוד יותר שעות) כך מס ההכנסה השלילי יגדל כפי שניתן לראות בתרשים הבא:

מדיניות מס הכנסה שלילי כפי שהיא מיושמת במקומות אחרים בעולם

ישנן 2 גישות למנגנוני מס הכנסה שלילי בעולם:

1. הבטחת גובה שכר מינימאלי על ידי מס הכנסה שלילי. בעצם המדינה מציבה יעד של הכנסה מינימאלית שמגיעה לפרט שיוצא לעבוד בהתאם למצבו המשפחתי (מספר ילדים), ומשלימה לו את הפער. על פי גישה זו אדם בעל זכאות אך נמצא ברף התחתון של הזכאות, יקבל את המענק הגבוהה ביותר, וככל שמשכורתו עולה אזי המענק ירד.

החיסרון של שיטה זו הוא שברגע שישנה זכאות למענק אין עידוד למקבל המס השלילי לעבוד יותר טוב ולהשתכר יותר, מכיוון שאם הוא ישתכר יותר הדבר יבוא על חשבון המס השלילי.

עם זאת ההיגיון שעומד מאחורי מנגנון זה הוא שמהות המס השלילי היא להבטיח רף הכנסות מינימאלי לפרט שבוחר לצאת לעבוד, ולכן נקבע רף הכנסה והמדינה משלימה את הפער בין המשכורת בפועל לרף שנקבע.

גישה זו מיושמת בבריטניה ובאירלנד.

2. חישוב המס השלילי הוא כאחוז משתנה מגובה ההכנסה כאשר ברף התחתון גובה המס השלילי עולה ככל שההכנסה עולה ברף הביניים גובה המס השלילי קבוע וברף העליון גובה המס השלילי יורד ככל שההכנסה עולה. (כמו השיטה בישראל ראה את התרשים לעיל).

בעצם שיטה זו מעודדת אנשים ברף התחתון של ההשתכרות להגדיל את הכנסותיהם, בכך שככל שההכנסה תגדל אזי גם המס השלילי יגדל.

שיטה זו מיושמת בארה"ב ובצרפת.

ישנו הבדל בין גישת המס השלילי בארה"ב לבין החוק בישראל. בארה"ב חישוב ההשתכרות נעשה ביחס לתא המשפחתי בכללותו ואילו בישראל המס השלילי מחושב ביחס לפרט.

משמעות ההבדל מבחינה כלכלית היא שבארה"ב הממשל הפדראלי רואה במס השלילי בראש ובראשונה כלי לצמצום פערים חברתיים ולכן אם בן/בת הזוג הם בעלי רמת השתכרות גבוהה אזי לא יינתן להם מענק מכיוון שאין צורך חברתי שיקבלו אותו.

לעומת זאת בישראל המחוקק שם דגש גבוהה יותר לעידוד היציאה לעבודה ולכן מס הכנסה שלילי יחושב לפרט ללא קשר לרמת ההשתכרות של בן/בת הזוג.

למרות החסרונות של השיטה האמריקנית, ניתן כיום בפרספקטיבה של כ-35 שנים מאז שהחלה לפעול לייחס לה השפעה של צמצום ממדי העוני (1.5%) הגדלת שיעור השתתפות בעבודה (למרות שעיקרו של גידול זה מגיע ממשפחות חד הוריות).

השפעתו בפועל של המס השלילי בישראל

כאמור לעיל, חוק מס הכנסה שלילי בישראל מיושם בפועל רק החל משנת 2008 וגם אז בצורה מאד מצומצמת (תושבי אזורי שילוב, מבוגרים, נשים, ומשפחות חד הוריות).

עם זאת, מחקרים שנעשו בישראל מראים שבאותם המקומות שייושם חוק מס הכנסה שלילי אזי כ-4.5% ממקבליו יצאו מתוך מעגל העוני, באותם מקומות פער העוני ירד ב-5% והגדיל את ההכנסות מעבודה של מקבלי המענק (12% גידול בהכנסות מעבודה בחמישון התחתון של מקבליו).

כמו בכל תחילתה של מדיניות מס חדשה ישנו חשש של מקבלי ההחלטות בכך שהמדינות תחטיא את המטרה והמס השלילי יגיע לאנשים שאינם זקוקים לו. על פי ניתוחים שנעשו בישראל כ-80% מהמס הכנסה השלילי ששולם בישראל הגיע למשפחות ב-4 העשירונים התחתונים. המשמעות היא שרוב המס השלילי ששולם בישראל הגיע ליעדו, ואף השפיע בהתאם למטרות של קובעי המדיניות.

תנאי נוסף להצלחתה של מדיניות כלכלית הוא שמדיניות תיושם על כל אוכלוסיית היעד. יישום מס הכנסה שלילי בישראל מראה ש45% מהזכאים למס הכנסה שלילי קיבלו אותו. חלק יאמרו שמדובר באחוז גבוהה בהשוואה בין- לאומית בייחוד לאור העובדה שמדובר בתכנית חדשה, מצד שני אם מדינה רוצה בהצלחתה של תוכנית עליה לשאוף למימוש מלא של המדיניות ולכן יש צורך בהגברת ההסברה של תנאי המס השלילי.

לסיכום

מס הכנסה שלילי הינו כלי לצמצום פערים חברתיים כאשר הערך המוסף שלו (בניגוד לכלים הקודמים שמדינת ישראל השתמשה בהם) בכך שהוא מגביר את רמת ההשתתפות בעבודה ואינו מצמצם אותה.

רעיון מס הכנסה השלילי מיושם בעולם (הראשון שהעלה את הרעיון הוא הכלכלן מילטון פרידמן בספרו "קפיטליזם וחירות") כבר למעלה מ-35 שנים, והביא להשפעות חיוביות בנושא של צמצום פערי העוני ורמת ההשתתפות בעבודה במקומות בהם הוא יושם.

יישום החוק בישראל הראה שהחוק עומד בציפיות, והביא להשפעה חיובית באזורי השילוב בהם הוא יושם, אולם, כדי שהמדיניות הזו תהיה אפקטיבית על המדינה להגביר את המודעות לחוק כדי שמי שזקוק למס השלילי ולא נמצא כיום במעגל העבודה יקבל את המענק הזה תוך כדי כניסתו למעגל העבודה.

 

האתר והמידע המופיע בו, לרבות מאמרים וכתבות, אינו מהווה תחליף לשירות ו/או ייעוץ משפטי, מקצועי או אחר, אינו מהווה חוות דעת, ו/או המלצה לנקיטת הליכים כאלה או אחרים או להימנעות מהם ואין להסתמך עליו בכל דרך שהיא.